#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. 1 מי הוא &quot;ליוצא ולבא אין שלום&quot; (3)?	"רב: כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא שוב אין לו שלום. <p dir=""rtl"">שמואל: זה הפורש מתלמוד למשנה. </p><p dir=""rtl"">רבי יוחנן: אפילו מתלמוד לתלמוד. </p>"	חגיגה י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. 2 היתר נדרים האם יש להם על מה שיסמוכו (6)?	"תנא דמתניתין סבר היתר נדרים פורחים באויר ואין&nbsp;&nbsp;להם על מה שיסמוכו, ונחלקו עליו בברייתא.<p dir=""rtl"">ר&quot;א: &quot;כי יפלא&quot; פעמיים, אחת לאיסור ואחת&nbsp;&nbsp;להיתר. אמר רבא איכא למיפרך דלמא כר&quot;י שדרש לא נתנה נזירות אלא להפלאה.</p><p dir=""rtl"">ר' יהושע: &quot;אשר נשבעתי באפי&quot; באפי נשבעת וחזרתי בי. ניתן לפרוך הכי קאמר באפי נשבעתי ולא חזרתי בי.</p><p dir=""rtl"">ר' יצחק: &quot;כל נדיב לבו&quot;. ניתן לפרוך דלמא לאפוקי משמאול שאמר גמר בלבו צריך להוציא בשפתו.</p><p dir=""rtl"">חנניה בן אחי ר' יהושע: &quot;נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך&quot;.&nbsp;&nbsp;ניתן לפרוך כדרב גידל אמר רב שמכאן שנשבעים לקיים את המצוה. </p><p dir=""rtl"">אמר רב יהודה אמר שמואל אם הייתי שם הייתי אומר טוב מכולם, מדכתיב &quot;לא יחל דברו&quot; הוא אינו מיחל אבל אחרים מחילים לו, אמר רבא שאין על זה פירכא.</p>"	חגיגה י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: 1 'הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלוין בשערה' מדוע הרי הם מקראות מפורשות?	"הלכות שבת&nbsp;&nbsp;- נצרך לכגון חופר גומא ואינו צרך אלא לעפרה, שזה מלאכה שאינה צריכה לגופה ואף לר' יהודה&nbsp;&nbsp;מפני שמקלקל ואין לזה מקרא מפורש שבהלכות שבת בעינן מלאכת מחשבת (שאין זה כתוב בשבת אלא במשכן).<p dir=""rtl"">חגיגות - אף דכתיב &quot;וחגותם אותו חג לה'&quot; איכא למימר שזה חוגו חגא ולא קרבן, אלא ילפינן 'מדבר' &quot;תחוגו לי במדבר&quot; מ&quot;הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר&quot; ודברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן.</p><p dir=""rtl"">מעילות - אף דכתיב מפורש, שליח שחזר בו המשלח מתחייב השליח וזה כהררים התלוים בשערה שאין זה דומה למוציא מעות הקדש לחולין דהתם איבעיא ליה לעיוני.</p>"	חגיגה י:		
